מהו המקור ל'מגן דוד'?

ה"מגן דוד" מוכר כסמל יהודי רב עוצמה המשוייך ליהודים וליהדות בכל מקום בעולם. סמל ה"מגן דוד" הופיע לראשונה בהקשר יהודי בחפירות ארכאולוגיות כבר בתקופת הברונזה (תקופת הברונזה אשר החלה במזרח התיכון בשנת 3,300 לפני הספירה, כלומר לפני כ-5,000 שנה), "מגן דוד" הופיע גם במאה השביעית לפני הספירה (לפני כ-2,700 שנה) בחותם יהודי שנמצא בצידון, כמו כן נמצא בחפירות גזר, כפר נחום, על מטבעות, במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה (בתמונה להלן: "מגן דוד" מגולף מבית הכנסת העתיק בכפר נחום. *ה"מגן דוד" מודגש בקו מתאר לצורך ההדגמה). בעתיקות מגידו נמצא "מגן דוד" מצוייר על קיר. לפי פרופ' מיכאל אקוסטה "חתך הזהב": ה"מגן דוד" מן השנים 874-853 לפני הספירה מיוחס לתקופת *אחאב מלך ישראל (הממלכה היתה מחולקת ל-2: ממלכת יהודה וממלכת ישראל), כלומר: לפני כ-2800 שנה, דהיינו: מספר דורות אחרי שלמה המלך אשר חי לפני כ-3000 שנה. (אחרי שלמה המלך מלך ביהודה רחבעם בנו, ובממלכת ישראל מלך: ירובעם. אחריו מלכו בממלכת ישראל: נדב, בעשא, אלה, זמרי, עמרי, *אחאב).

במאה ה-7-6 לספירה נימצא סמל ה"מגן דוד" על גבי מצבות יהודיות ומזוזות, ובטליתות של קדושי האינקויזיציה ומסעי הצלב, ואף בקמיעות של חכמים. לפני כשש מאות שנה השתמשו קהילות יהודיות במגן דוד כסמל הקהילה, אחת הערים, שבהן השתמשו בסמל הזה הייתה פראג: בשנת 1354 החליט נסיך פראג צ'ארלס ה ־ 4 להעניק כבוד ליהודי עירו. הוא נתן ליהודי פראג זכות "לשאת דגל"! במרכז הדגל הזה התנוסס "מגן דוד" גדול.

בשנים 1800-1899 היה ה"מגן דוד" סמל יהודי נפוץ ומוכר מאוד.

גם כאשר לא כל העם היהודי היה שומר מסורת, סמל ה"מגן דוד" סימל את כלל היהודים. בתקופת ההשכלה הפך ה"מגן דוד" לדרך לביטוי הזהות היהודית החילונית.

ה"מגן דוד" התפרסם והתקדש בעיקר בתקופת השואה, בה התחייבו כל היהודים בכל מקומות שלטון הנאצים לתלות על בגדיהם את ה"מגן דוד" (הטלאי הצהוב

שבמרכזו המילה "יהודי" בגרמנית) כאות היכר וקלון. ה"מגן דוד" שימש גם כסמל לגאווה יהודית בזמן מלחמת העולם השנייה, כאשר ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, קבע את ה"מגן דוד" כסמל הבריגדה היהודית.

מקשט בתי כנסת, חפצי קדושה לבתי כנסת ולבית היהודי, פרוכות, מפות לשבת וחג, מזוזות, נרתיקי תפילין, מופיע על חפצי ג'ודאיקה רבים, תכשיטים, ומתנוסס ביחד עם פסי הטלית - על דגל ישראל.

אפשר לראות את ה"מגן דוד" גם על הדולר האמריקאי, כאות הוקרה של ג'ורג' וושניגטון לחיים סולימן היהודי. ה"מגן דוד" מורכב מ-13 נקודות המצויירות בצורת "מגן דוד", ומעניין שמספר הנקודות היוצרות את ה"מגן דוד" שהוא 13 = אחד = הקב''ה שהוא אחד. (אחד: א=1, ח=8, ד=4 סה''כ 13). מעניין שעל שטר הדולר מצויירת גם מנורת שבעת הקנים?!

חכמי ישראל הכירו את הבטוי "מגן דוד" וכבר בתלמוד הבבלי במסכת פסחים קי''ז, ב' מופיע השם: "מגן דוד" כשם של תפילה "בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ מָגֵן דָּוִד". "מגן דוד" מתייחס לקב''ה שהוא מגן על דוד המלך. "מגן דוד" תופס מקום חשוב בברכות ובתפילה, ליד הבטוי "מגן אברהם" שגם הוא תופס מקום חשוב בתפילה. שני הביטויים "מגן אברהם" ו"מגן דוד" מתייחסים לקב''ה אשר מגן על אברהם ודוד, ושניהם מתבססים על פסוקים בתנ''ך. בבראשית טו', א' אומר הקב''ה לאברהם: ..."אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ"... ודוד המלך אומר לקב''ה בתהילים ג', ד': ..."וְאַתָּה יְיָ מָגֵן בַּעֲדִי"... ובתהלים י''ח, ל''ו: ..."וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ"...

אמרו חכמי הקבלה: שהקב''ה הראה לדוד המלך ברוח הקודש את מזמור ס''ז "למנצח" בצורת מנורה, כתוב באותיות של זהב מופז בצורת מנורה. ודוד המלך ע''ה היה נושא את המזמור הזה, כתוב ומצוייר וחקוק במגינו בטס של זהב בצורת מנורה, וכשהיה יוצא למלחמה היה מכוון בסודו של המזמור והיה מנצח את אוייביו, והיו נופלים לפניו. הרמ''א כתב: שהמנורה היתה מצויירת בתוך ה"מגן דוד". וזכות התורה והאמונה של דוד המלך היתה מגנה עליו.

חוכמת הקבלה מסבירה שמערכת ה"מגן דוד" הרבה יותר מורכבת מכפי שהיא נראית לעין. "מגן" הכוונה לראשי התיבות של המלאכים: מיכאל, גבריאל נוריאל. סמל המגן דוד מסמל מודעות שעשויה ליצור הגנה רוחנית מושלמת.

סמל ה"מגן דוד" גם נחשב בתורת הקבלה כסמל לגאולה, אשר תגיע באמצעות משיח בן דוד מצאצאי דוד המלך.

מבנה ה"מגן דוד" "מגן דוד" בנוי משני משולשים שווה צלעות הפונים ל-6 כיוונים: משולש אחד שקודקודו מכוון כלפי השמים ופונה לכיוון העולם הרוחני, ומשולש שני שקודקודו מכוון כלפי האדמה ופונה לכיוון עולם החומר. והשאיפה היא להמריא למעלה לעבר הרוחניות, ולא לרדת כלפי מטה לעבר הגשמיות והחומר. (זה מזכיר את עניין המשיח שיגיע על החמור: והכוונה היא לא לחמור ממש, אלא לחומריות מלשון חמור. המשיח שהוא מייצג את הרוחניות - ישתלט וירכב על החומריות, "חמור" = אותיות "חומר").

6 קצוות המסמלים את כל היקום. ב"מגן דוד" 6 קצוות ויש בכך רמז: שהקדוש-ברוך-הוא שולט ב-4 רוחות השמים, וגם בשמים למעלה, ובארץ למטה = 6 (צפון, דרום, מזרח, מערב, למעלה, למטה).

6 תכונות היו שראו סימוכין לקשר בין דוד המלך לסמל ה"מגן דוד" (שבו 6 קצוות). בנבואת ישעיהו המביא 6 תכונות של המשיח: "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ ייָ: רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת ייָ" (ישעיהו י''א, ב' מובא באנציקלופדיה "יהדות"). וגם ב-6 תכונותיו של דוד המלך שהוא אבי משיח ה': "יֹדֵעַ נַגֵּן, וְגִבּוֹר חַיִל, וְאִישׁ מִלְחָמָה, וּנְבוֹן דָּבָר, וְאִישׁ תֹּאַר, וַיְיָ עִמּוֹ" (שמואל א', ט''ז, י''ז-י''ח).

6 מילים ה"מגן דוד" משמש גם כסמל הגנתי, כמו קריאת "שמע" אשר בכוחה להגן על האדם מכל רע. ל"מגן דוד" 6 קצוות גם כנגד 6 המילים בקריאת "שמע": שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד.

6 "כנפיים" ציור ה"מגן דוד" מורכב ממשושה שממנו יוצאות 6 "כנפים". כאשר מקפלים פנימה את 6 ה"כנפים" הבולטות לתוך גוף המשושה - הן מכסות בדיוק ובשלמות את שטח המשושה. ה"מגן דוד" הינו הכוכב היחיד ששטח "כנפיו" שווה בדיוק לשטח פניו (לשטח המשושה). והכיסוי השלם של הגוף ב-6 "כנפים" רומז לשרפי הקודש: "שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד: בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו, וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף" (ישעיהו ו', ב' ).

בכתב העברי הקדום (מתוך התפתחות האלפבית, מוזיאון ישראל, 1981), שהתגלה בכתובת השילוח לפני קרוב ל-3,000 שנה (בזמן מלכות דוד), דוד נכתב כך:

האות ד' כתובה בצורת משולש, והאות ו' כתובה בדומה לאות ו' של ימינו. כלומר: שמו של דוד המלך מורכב משני משולשים שיוצרים ביחד מגן דוד, והאות ו' בגימטריה = 6, כלומר: לשני המשולשים שהם מגן דוד יש 6 צלעות. מכאן יוצא - שדוד המלך מגלם ממש בתוך שמו את צורת ה"מגן דוד" (יש להדגיש שהאות ד' מופיעה בכתב העברי הקדום בצורת משולש גם על לוח גזר ומצבת מישע ועוד).

מקור נוסף לסמל ה"מגן דוד" הוא פרח השושן, שפרחיו דומים מאוד ל"מגן דוד". לפרח השושן 6 עלי כותרת המסודרים כשני משולשים האחד על גבי השני, ויתכן מאוד שגם הוא שימש כמקור השראה לסמל ה"מגן דוד". שוֹשָן - מלשון שֵש, לפרח השושן 6 עלי כותרת.

לפי הרמב''ם: הפרח במנורת 7 הקנים - בצורת שושן הרמב"ם בפירוש המשניות, מסכת מנחות פרק ג' מביא: שבעה קני מנורה... והגביע הוא צורת כוס עשוי מקשה שהיא מלמטה צר... והכפתור היא דמות כדור שאינו עגולה מכל וכל רק שיש בה אורך מעט קרוב לצורת ביצת העוף. ופרח - צורת שושן. (הפרח במנורה היה בצורת שושן, וכידוע שיש לפרח השושן צורת "מגן דוד" ואסור לשכוח שהמנורה לא נעשתה בידי אדם, אלא עשאה הקב''ה, ומכאן שהקב''ה יצר את פרח השושן במנורה, שיש בו צורת "מגן דוד"). וגם בהלכות בית הבחירה פרק ג' הלכה ג' מביא הרמב"ם: ש"הפרחים (במנורה) כמו פרחי העמודים" (עמודי "יכין ובועז" בבית המקדש), שכידוע צורתם שושן: "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן"... (מלכים א', ז', י''ט).

ה"מגן דוד" מלווה את ההיסטוריה היהודית משחר קיומה, ולסמל ה"מגן דוד" יש כמה מקורות קדומים. לפי מחקרו של אורי אופיר על מקורו היהודי של ה"מגן דוד": אחד המקורות לסמל ה"מגן דוד" והבולט ביניהם הוא מנורת שבעת הקנים שהיתה במשכן, שבתי נרותיה מסודרים בצורת שושן - "מגן דוד", המנורה נעשתה במדבר לאחר יציאת מצרים וקבלת התורה כאשר עם ישראל הפך לעם, והיא נעשתה מאליה ע''י הקב''ה, ומכאן שסמל המגן דוד נעשה ע''י הקב''ה. "וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְיָ אֶת משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה" (במדבר פרק ח', ד'). במדרש תנחומא מובא: שהראה הקב"ה באצבע, לפי שנתקשה בה (משה). ומשמע דכאשר הראה לו המנורה היה (הקב''ה) עושה המנורה... וכן מובא במנחות כ''ט: ג' דברים נתקשה בהם משה עד שהראה לו הקב"ה באצבע... עד שידע והבין תבנית המנורה, ואז היה מתחיל במעשה המנורה ונעשית מאליה...

ישנם פרשנים הטוענים כי פרח השושן המורכב מ-6 עלי גביע בצורה של "מגן דוד", הוא למעשה השושנה שבשיר השירים הרומזת לעם ישראל, כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת (שיר השירים ב', ב'). "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" (שיר השירים ב', א'). רש"י מפרש: חבצלת - היא שושנה. (כלומר: שושן, ומה שאנחנו קוראים בטעות שושנה - זהו וֶרֶד). בספר השל"ה הקדוש בשער האותיות מובא: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים" ...ויש בה ששה עלין... ונקראת שושנה... שושנים הוא גם שֵם כלי נגון העשוי בצורת שושנה (מצודות ציון על תהילים ס''ט, א'). במדרש רבה שיר השירים מובא: רבי יודן אמר: "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת", לא היא חבצלת ולא היא שושנה, אלא כל זמן שהיא קטנה הוא קורא אותה חבצלת, הגדילה קורא אותה שושנה חבצלת. ולמה נקראת חבצלת? שחבויה בצלה. ובספר "פרדס רימונים" שער כ''ג, פרק כ''א מובא: שושן - יש שושן אדום ושושן לבן.

במילון ספיר מובא: שושן - סוג של צמחים בעלי בצל הנושאים פרחים גדולים לבנים (שושן צחור) או אדומים וארגמניים...

שלמה המלך אשר בנה את בית המקדש הראשון והציב שני עמודי נחושת גבוהים ומרשימים: יכין ובועז, "וַיָּקֶם אֶת הָעַמֻּדִים לְאֻלָם הַהֵיכָל, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז", וגובהם: "שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד" (כ-9 מטר גובה. כלומר: כל עמוד בגובה של כ-4 קומות בבניין מגורים), ועל ראשי העמודים עשה כותרות גדולות ויפות: "וּשְׁתֵּי כֹתָרֹת עָשָׂה לָתֵת עַל רָאשֵׁי הָעַמּוּדִים מֻצַק נְחֹשֶׁת חָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הָאֶחָת (כ-2.5 מטר גובה כל כֹּתֶרֶת, כלומר: כגובה של קומת מגורים), וְחָמֵשׁ אַמּוֹת קוֹמַת הַכֹּתֶרֶת הַשֵּׁנִית"... ואת הכותרות עשה בצורת פרח השושן: "וְכֹתָרֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשׁ הָעַמּוּדִים מַעֲשֵׂה שׁוּשַׁן"... (מלכים א', ז', י''ט).

גם שפתו של "ים הנחושת" אשר הכיל כמות מים אדירה לעבודת בית המקדש "מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל", והיה עומד על שְׁנֵים עָשָׂר בָּקָר (קוטרו 5 מטר, כגובה 2 קומות מגורים, וגובהו כ-2.5 מטר, כגובה של קומת מגורים), היתה מקושטת בצורת שושן (ופרח השושן דומה ל"מגן דוד"): "וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׂפָתוֹ אֶל שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ (דברי הימים ב', ד', ב'). וּשְׂפָתוֹ: כְּמַעֲשֵׂה שְׂפַת כּוֹס פֶּרַח שׁוֹשַׁנָּה" (דברי הימים ב', ד', ה'). רש''י: אצל פיו היה דק מרוקע ומרודד. כמעשה שפת כוס ששותין בו ומצויר פרח שושן.

מקור נוסף ל"מגן דוד" מובא בספרו של הרב יוסף בא-גד: יוסיף נחלה חלק ב', עמ' 773 ומובא בכתבתה של נעמי גוטקינד:

...מאין שאב דוד המלך את הצורה הגראפית דמויית הכוכב המשושה - ה"מגן דוד"?

הספרות הקבלית העוסקת הרבה במשמעויות הקוסמיות של המספרים המקודשים ביהדות, הקדישה תשומת לב אינטנסיבית גם ל"כוכב המשושה" ולשני המשולשים המרכיבים אותו. בזוהר חדש מדרש רות, מפנים את תשומת לב הלומדים לקדושה משולשת, ומי לא זוכר את "שש כנפיים לאחד" בחזון ישעיהו? אין ספק שה"שלוש" וה"שש" (ששת ימי בראשית), מהותיים ליהדות. השאלה היא האם היה קיים קשר מהותי כזה בין המספר לבין הצורה הגראפית המכוכבת שהוא יוצר, זו המכוּנה בפינו "מגן דוד"?

והנה מגלה לנו תלמיד חכם מפתח תקווה: ר' שמעון כץ, שלא רק שה"מגן דוד" מהותי ליהדות, אלא שאף דוד המלך הוא שגילה אותו לראשונה. דוד המלך שאב את הצורה הגראפית המשושה ממבנה המשכן! באוהל מועד שליווה את יוצאי מצרים ארבעים שנה במדבר, טוען ר' כץ היתה טבועה צורת שני המשולשים ההפוכים, ממנו נבעה הצורה ונקלטה בתרבות היהודית, ממנו נספגה בשירת דוד שבספר תהלים, עברה בגלגולי גילגולים למצבות יהודיות, לפרוכות ולמעילי ספרי תורה, עד שהגיעה בדור תקומת ישראל לדגל המדינה.

תוך כדי חיפושיו בספרים עתיקים ועתיקים פחות, הגיע ר' כץ לכמה פסקאות בספר "המשכן וכליו מעשה חושב" להגאון המקובל רבי עמנואל חי ריקי שיצא לאור בשנת 1716 בוונציה: "ועשית מכסה לאוהל" (שמות כ''ו, י''ד), דסבירא ליה שלא היה כי אם מכְסֶה אחד, ויורד ומְכָסֶה את הקרשים שמן השלושה צדדים דוקא... ונמצא כשנמתח היה כזה שיש לו שלושה קרניים, והכי קאמר: משולש. לוקח עוד אחד מהמין האחר שאורכו שלושים ורוחבו חמש אמות, וחילקו באכסון לשניים, ולוקח אלו השני משולשים ניצבי הזוויות ומעמידם על האוהל, אחד לצפון ואחד לדרום... ולוקח עוד אחד מהמין האחר שאורכו שלושים ורוחבו חמש אמות, וחילקו באלכסון לשניים, ולוקח אלו השני משולשים ניצבי הזוויות ומעמידם על האוהל, אחד לצפון ואחד לדרום... ולוקח עוד אחד ממין האחר ועושה בו כמעשה הראשון, אלא שמעמיד השני משולשים זה אצל זה, בעניין שמישנהו נעשה משולש שווה השוקיים, ומותחו על האוהל למערב בין שני זוויות המשולשים הראשונים ונמתח ביניהם עד שכלה (שנגמר השפיץ) ברוח המזרח באמצע, בין שני המשולשים הראשונים ותופר כל המשולשים יחד... משולש מן הצפון ומן הדרום ומן המערב.

גגו של אוהל מועד מכוסה איפא בעורות גזורים בצורת המשולש. ועתה אם תקחו את משולש א' מצד צפון ותצידו אותו למשולש א' שמצד דרום, תקבלו משולש אחד שווה שוקיים. הניחו את המשולש הזה שיצרתם משני משולשי א' במרכזו של משולש ב' ומה אתם מקבלים? את צורת ה"מגן דוד" המפורסמת (ראה הסרטוט להלן).

מקור נוסף ל"מגן דוד" מובא ב"מועדי ישראל בגלגולי השנה" הרב ש.ז. כהנא ז''ל: קיימת דעה המבקשת לראות בצורת המגן דוד את הסמל לפריסת י''ב השבטים כמחנות של צבא הבא להתגונן נגד אוייבים מארבע רוחות הארץ. י''ב השבטים הסתדרו בארבע מחנות, מחנה בכל צד, כשבכל מחנה שלושה שבטים כשאחד השבטים בראש המחנה, ולכל שבט דגל משלו.

ארבעת המחנות היו:

א. יהודה - ולימינו ולשמאלו יששכר וזבולון.

ב. ראובן - ולימנו ולשמאלו שמעון וגד.

ג. אפרים - ולימנו ולשמאלו מנשה ובנימין.

ד. דן - ולימינו ולשמאלו נפתלי ואשר. ובאמצע המחנות היה שבט לוי: הכהנים והלויים, האוהל והארון וגם מעליהם התנוסס דגל.

יש להניח שדוד העביר את אוהל מועד והארון למשכנם הקבוע בירושלים ע''י י''ב נציגי שבטי ישראל לפי סדר חנייתם במדבר כשהארון והכוהנים באמצע, תמונה זו והקשר שלה לדוד המלך הלוחם נחרתה בזכרון האומה. על הקשר שבין המגן דוד וי''ב השבטים כתב בנימין זאב הרצל בשנת 1898 לד''ר בודנהיימר שהציע לו לקבוע את הדגל הלאומי עם "מגן דוד" וי''ב כוכבים כסמל לי''ב השבטים. הרצל כתב לו: שי''ב השבטים רמוזים ב"מגן דוד" עצמו בי''ב הנקודות שבו...

את הטענה שסמל ה"מגן דוד" שימש בעבר לקישוט אצל עמים פָּגָנִיִּים (עובדי אלילים) ובכנסיות עתיקות, ניתן להסביר בכך: שהנצרות יצאה בעצם מתוך היהדות וכחיקוי ליהדות! מה גם שידוע לָכֹּל שממציא הנצרות היה יהודי! תורת הנוצרים הראשונים (שהיו יהודים אשר פרשו מהיהדות) היתה בְּלִיל של רעיונות יהודיים (בלי שמירת המצוות המעשיות) ושל רעיונות אליליים. הנצרות החלה לפעול כ-70 שנה לאחר הספירה, בתקופה בה האנושות התחילה להתנער מהבערות שבאליליות. כנראה שהשורש והמקור היהודי של מקימי הנצרות היתה הסיבה לכמה סמלי "מגן דוד" המעטרים כנסיות עתיקות. ודרך הנוצרים הראשונים עבר ה"מגן דוד" גם לעובדי האלילים. ובנוסף: יתכן שהעמים הללו לקחו את סמל ה"מגן דוד" גם מן הטבע, מפרח השושן, והשתמשו בו רק כמוטיב קישוטי (מובא במחקר של אורי אופיר). מילון ספיר: סמלים רבים מבוססים על השושן, שושן הוא גם כינוי לעיטור או גילוף בצורת הכותרת של פרח השושן, עַם ישראל משול לשושן. סיבה נוספת יכולה להיות: לפני כ-2600 שנה, כאשר רוב תושבי כדור הארץ היו עובדי אלילים, גָלו עשרת השבטים מהארץ ע''י מלך אשור לארצות עובדי אלילים כמו הודו, ואח''כ לארצות הנוצרים, ולכל מקום הביאו עמם את סמל ה"מגן דוד" וכך הוא נפוץ. מה גם שכנראה שה"מגן דוד" הגיע לארצות הללו גם באמצעות קשרי המסחר שהתנהלו אז בין הארצות.