לעתיד לבוא הקב"ה עורך שולחנות ושוחט שור ולויתן ועושה סעודה גדולה לצדיקים, וכל אחד מושיבו לפי כבודו, והקב"ה מביא להם יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, והקב"ה עושה רצונם של הצדיקים שמניח כסא הכבוד ויושב עמהם, והקב"ה מביא כל שבחו של גן עדן ומביא כל צדיק וצדיק ורואה כבודו, וכל אחד מראה באצבע ואומר: "זה אלוקים אלוקינו עולם ועד"! ואוכלים ושותים ושמחים!

עד שמצווה הקב"ה לטעון כוס של ברכה, והצדיקים אומרים לאברהם: עמוד וברך! ואברהם משיב: ישמעאל מקטרגני! אומרים ליצחק והוא משיב: עֵשָו מקטרגני! אומרים ליעקב והוא משיב: שתי אחיות מקרטגות! אומרים לשבטים והם משיבים: עדות יוסף מקטרג אותנו, עד שמגיעים אצל דוד המלך ונותנים בידיו שלוש כוסות, ומוזגים לו כוס של ברכה ודוד אומר: לי נאה לברך, לי נאה לשבח! ועומד ומברך ומשבח ומהלל בכל מיני זמר! באותה שעה נוטל הקב"ה כתרו ומניחו על ראש דוד ובראש משיח בן דוד ומגיד שבחם וצדקתם עד סוף כל הדורות, ומושיב ישראל בהשקט ובבטחה ועושים חופה ומדור לכל צדיק לפי כבודו, ומהלך עם הצדיקים ומרים ידו כאדם שמטפח בשמחתו.

והקב"ה מגביה קומתן של האומות למעלה מחומות גן עדן ורואים בשמחתם של ישראל ומתביישים, ואש יוצאה מפיהם של צדיקים ודולקת בהם. ומביא הקב"ה עורו של לויתן ועושה ממנו סוכות לצדיקים. מי שזוכה לסוכה עושים לו סוכה, לענקים עושים לו ענקים, לעטרה עושים לו עטרה, ומה שנשאר ממנו פורסים אותו על גב בית המקדש, וזיוו מזהיר מסוף העולם ועד סופו. וישראל יושבים ואוכלים ושותים ופרים ורבים ונהנים מזיו השכינה. וכל אחד מהם, הקב"ה מגביה קומתו מאתיים אמה (כ-100 מטר גובה) כאדם הראשון...

צפה הקב"ה בדורו של משיח ובמעשיו קודם שניברא העולם, וגנז אורו של משיח למשיח ולדורו תחת כסא כבודו. אמר הס.מ. לפני הקב"ה: רבונו של עולם! אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך, למי? אמר לו: למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים. אמר לו: רבונו של עולם הראהו לי. אמר לו: בוא וראה אותו. וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו ואמר: בודאי זהו המשיח שעתיד להפיל לי ולכל שרי אומות העולם בגיהינום! באותה שעה התרגשו אומות העולם ואמרו לפניו: מי הוא זה שאנחנו נופלים בידו? מה שמו ומה טיבו? אמר להם הקב"ה: אפרים משיח צדקי שמו, מגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו! ואין אומה ולשון יכולה לעמוד בו וכל אויביו וצריו מתבהלים ובורחים מלפניו ואף נהרות פוסקים בימינו.

ולא החיים בלבד יוושעו בזמן משיח, אלא אף אותם שגנוזים בעפר. ולא מתים בלבד, אלא אף אותם שמתו מימות אדם הראשון ועד עכשו. ולא אלו בלבד, אלא נפלים יוושעו. ולא נפלים בלבד, אלא אף מי שעלה בדעת הקב"ה לבראת ולא נבראו.

אמר הקב"ה למשיח: עכשו יהיה צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בָּנָי לבין אומות העולם, חייך וחיי ראשי לא נכנסתי לכסא שלי!

אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בה, כל מלאכי אומות העולם מתגרים זה בזה וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ואוחזים אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים: להיכן נלך? להיכן נבוא? אומר להם: בָּנָי אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה את מתיראים? אל תיראו! הגיע זמן גאולתכם! ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה. גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין צער ושעבוד מלכויות אחריה!

ובשעה שקב"ה גואל את ישראל, שלושה ימים קודם שיבוא משיח, בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם ואומר: הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בחורב, ציה ושממה? וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו! ואחר כך אומר להם: בא שלום לעולם! ביום השני בא ועומד על הרי ישראל ואומר: באה טובה לעולם! ביום השלישי בא ואומר באה ישועה לעולם. באותה שעה מראה הקב"ה את כבודו ומלכותו לכל באי עולם וגואל את ישראל ונגלה בראשם!

בשעת שהמשיח ניגלה, הוא בא ועומד על גג בית המקדש ומשמיע להם לישראל ואומר: ענווים, הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם! באותה שעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל והולכים כולם לאורם, ובאים כולם ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, ונופלים על פניהם לפני המשיח ולפני ישראל ואומרים: נהיה לך ולישראל לעבדים!

והקב"ה מלביש למשיח צדקינו לבוש שזיוו הולך מסוף העולם ועד סופו, וישראל משתמשין לאורו. אמר רבי יהושע בן פזי: באותה שעה מגביה הקב"ה למשיח עד שמי השמים, ופורש עליו מזיו כבודו מפני אומות העולם הרשעים ואומר לו: עשה בהם מה שנפשך חפצה.

מיד הקב"ה עושה למשיח שבע חופות של אבנים טובות ומרגליות וזמרגדין, וכל חופה וחופה נמשכים מתוכה ארבעה נהרות של יין ושל דבש ושל חלב ושל אפרסמון טהור, ומחבקו הקב"ה בפני כל הצדיקים. באותה שעה הקב"ה קורא לרוח צפונית ולרוח דרומית ואומר להן: בואו כבדו ורבצו לפני משיח צדקי בכל מיני בשמים של גן עדן!

באותה שעה מביא הקב"ה אליהו ומשיח וצלוחית של שמן בידיהם ומקליהם בידיהם, ונקבצים כל ישראל לפניהם, ושכינה לפניהם ונביאים מאחריהם ותורה מימינם ומלאכי השרת משמאלם, ומוליכים אותם אל עמק יהושפט ונקבצים כל הגויים שם. באותה שעה מביא הקב"ה עובדי אלילים ואומר: יעברו על גשר גיהינום! ועוברים! וכיון שמגיעים שם, יהיה לפניהם כחוט ונופלים לגיהינום! ומיד ישראל מתייראים ואומרים לפניו: ריבונו של עולם, כאשר עשית עם אלה תעשה עמנו? אומר להם: מי אתם? אומרים לו: אנחנו עמך ונחלתך ישראל! אומר להם: מי מעיד? אומרים לו: אברהם, יצחק ויעקב! באותה שעה מביא הקב"ה תורה ומניחה בחיקו, ומבהיק זיום של ישראל מסוף העולם ועד סופו.

אומר גבריאל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! יבואו עובדי האלילים ויראו בטובתם של ישראל! באותה שעה נפתח הגיהינום ויוצאים כל עובדי האלילים ורואים בטובתם של ישראל ונופלים על פניהם ואומרים: אשרי העם שככה לו!

מלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה, ובונה בית המקדש, ומקבץ נדחי ישראל ויכוף כל ישראל ללכת בדרך התורה, וילמדם תורת ה', ויורה אותם דרך ה', ויבואו הגויים לשומעו, וילחם מלחמות ה', ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, וכל העולם יחזור בעזרת ה' לתיקונו הרוחני השלם כמו בזמן אדם הראשון קודם החטא.

ויהא הקטן שבישראל צופה, מביט ורואה מסוף העולם ועד סופו, מדורות בראשית ועד דורות אחרית הימים, ואין שום דבר מאפיל על עיניו מלראות ולדעת. כל אשר יפתח את ספר תורת אלוקים יגלה בו סודות בראשית וסודות מרכבה, במבט עין יראה בו נפלאות ואמת יותר ממה שחזו בו רבבות עוסקיו בכל שנות חייהם לכל דורותיהם.

בימים ההם יקומו לתחיה משה ואהרון ובניו להורות לעם את הדרך אשר ילכו בה כימי צאתם ממצרים, ועמהם יקיצו וירננו כל צדיקי ישראל אשר מתו בגלות וחיכו לישועה. בזמן מלך המשיח ישכון שלום לבטח! לא יהיו מלחמות! לא יהיה רעב ומחסור! שפע של טובה יציף את העולם והמעדנים יהיו מצויים כעפר! לא תהיה שנאה! לא קנאה! לא תחרות! ולא יצר הרע!

"וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" הבריאה כולה תזדכך ותתלבן! הארץ תצמיח באותו יום כדרך שעשתה בימי אדם הראשון: ביום שנזרעה, בו ביום עשתה פירות! יהיה אילן ניטע ובו ביום עושה פירות! כל אילנות הסרק יטענו פירות! חיטה תתמר כדקל בראש ההרים! בימות המשיח עתיד הקב"ה לשית נהרות נהרות של יין! נהרות נהרות של שמן! נהרות נהרות של דבש! נהרות נהרות של מעדנים! נהרות נהרות של ממתקים! נהרות נהרות של אפרסמון טהור! וכל ההרים מנטפים עסיס וכל הגבעות דבש וחלב! עתידים תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם!"

רבי חנינא בן דוסא אומר: אותו איל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה: אפרו של איל הוא יסוד של המזבח הפנימי, גידיו היו לעשרה נבלים של כינור שהיה דוד מנגן בו, עורו הוא אזור עור במתניו של אליהו זכור לטוב, שתי קרניו שופרות, קרנו של שמאל היא שתקע בה הקב"ה בהר סיני, וקרנו של ימין, שהיא גדולה משל שמאל, הוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבוא!

לעתיד לבוא אין ישראל לומדים תורה אלא מפיו של הקב"ה, וכשם שהאלוקים חי וקיים לעולם כך לימודו, מה שלומדים ממנו אינם שוכחים לעולם!

אמר רבי יהודה בר סימון: עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך המשיח וכיון שהם באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל שהבאתם לי מהגולה? הַביאו אותם לי, שנאמר :הבו לה' משפחות עמים (תהילים צ"ו), עמים ומשפחות של ישראל הביאו לי, הבו לה' אותם שכיבדו שמו בעולם. בעת ההיא יובילו כל העמים את ישראל דורון למלך המשיח, שיהיו מביאין את ישראל, שנאמר (שם ס"ו): והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה', בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות וכו'.

הבחורים מרכיבין אותם על הסוסים, התלמידים שאין בהם כח ברכב, הנשים והילדים בצבים בעגלות, הזקנים בפרדות שהולכות במנוחה, והזקנים שבזקנים שאין יכולים להטען עושה להם כמין ערסלאות ומציעין בהם כרים של מילת וטוענים אותם על כתפיהם, וסומכין אותם בידיהם ומביאין אותם דרך כבוד. וכשנפטרין לילך מאצל מלך המשיח, מספרים האומות אצל המשיח בכבודן של ישראל, ואומרים: זה כהן וזה לוי וזה ישראל. ומהיכן יודעים הגויים זאת? אלא לפי שנמכרו להם ישראל לעבדים, ושכחו ישראל יחוסיהן מפני שעבוד גלויות, ונשתכחו ונעשו גויים על ידי האונסים.

אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלין!

באותו יום שנתקרבה מיתת משה רבינו, העלהו הקדוש ברוך הוא לשמי מרומים והראה לו מתן שכרו ומה שעתיד להיות. עמדה מידת הרחמים לפני משה רבינו עליו השלום ואמרה לו: אבשרך בשורה טובה תשמח בה: הַפְנֶה פניך נגד כסא הרחמים וּראה! הִפְנָה פניו נגד כסא הרחמים וראה את הקדוש-ברוך-הוא בונה בית המקדש באבנים טובות ומרגליות. בין אבן ואבן זיו השכינה שהוא טוב מהמרגליות, ומשיח בן דוד עומד בתוכו ואהרון אחיו עומד על רגליו ומעילו עליו.

אמר משה רבינו למשיח בן דוד: דיבר לי הקב"ה שיבנה בית המקדש בארץ, בית המקדש לישראל, והן אני אראהו שיבנה בית המקדש בידו בשמים! אמר לו המשיח למשה: משה! יעקב אביך ראה הבית שיִבָּנֶה בארץ וראה הבית שיִבְנֶה הקב"ה בידו בשמים, והבין בכל מאודו כי הבית שיִבְנֶה הקב"ה בידו בשמים באבנים טובות ומרגליות ובזיו השכינה, הוא הבית אשר יעמוד לישראל לעולם ולעולמי עולמים עד סוף כל הדורות. וכן דיבר בלילה אשר ישן על האבן וראה ירושלים בנויה בארץ וירושלים בנויה בשמים, וכשראה יעקב ירושלים אחת בארץ ואחת בשמים אמר: אין זה בית שיעמוד לבנַי לדורי דורות, כי אם אותו בית אלוקים שהוא בונה בידיו.

כאשר שמע משה רבינו עליו השלום את הדברים האלה מפי משיח בן-דוד, שמח שמחה גדולה והחזיר פניו אצל הקב"ה ואמר לו: ריבונו של עולם! מתי תרד ירושלים זו הבנויה למטה? אמר לו הקב"ה: העת הזאת, אותה לא הגדתי לבריה, לא לראשונים ולא לאחרונים, ולך אני מגיד? אמר לו: ריבונו של עולם, תן לי רמז מן המעשים! אמר לו הקב"ה: אזרה את ישראל בראשונה במזרה בשערי הארץ, ויתפזרו בארבע פינות העולם בין כל האומות, ואוסיף ידי שנית ואקבצם!

באותה שעה ירד משה רבינו מן השמים שמח!

אמר רבי ישמעאל: כשעליתי לרקיע אמר לי המלאך שר הפָּנים: ידידי, שב בחיקי ואגיד לך מה יהא על ישראל עם קדוש. ישבתי בחיקו והיה מסתכל בי ובוכה, ודמעותיו נוטפות מעיניו ויורדות ונופלו עלי. אמרתי לו: הדר זיווי, מפני מה אתה בוכה? אמר לי: ידידי, בוא ואכניסך לחדרי חדרים ולגנזי גנזים. תפסני והכניסנתי ונטל הפינקסים ופתח, והראני האגרות.... למחר הכניסני לחדרי חדרים והראני... ובשעה שירדתי שמעתי קול מדבר בלשון ארמי... באותה שעה נזדעזעתי ונפלתי לאחורי, עד שבא המלאך השר והעמידני על רגליי ואמר לי: בוא ואכניסך לגנזי ישועות ונחמות. הכניסני, וראיתי כיתות כיתות של מלאכי השרת יושבים ואורגים בגדי ישועה, ועושים כתרי חיים וקובעים בהם אבנים טובות ומרגליות, ומרקחים כל מיני בשמים ומעדני עולם, וממתיקים יינות לצדיקים לעתיד לבוא. אמרתי לו: הדר זיווי, הללו למי? אמר לי: לישראל.

וראיתי כתר אחד משונה מכל הכתרים, וחמה ולבנה ושנים עשר מזלות קבועים בו. אמרתי לו: כתר זה המשובח, למי? אמר לי: לדוד מלך ישראל. אמרתי לו: הדר זיווי, הראני כבודו של דוד המלך. אמר לי: ידידי, המתן שלוש שעות, עד שיבוא דוד לכאן ותראהו בגדולתו.

תפסני והושיבני בחיקו. אמר לי: מה אתה רואה? אמרתי לו: רואה אני שבעה ברקים שהם רצים כאחד. אמר לי: כבוש עיניך בני, שלא תזדעזע. הללו הם יוצאים לקראת דוד מלך ישראל. מיד רגשו כל האופנים ושרפים וחיות הקודש וגלגלי המרכבה וענני כבוד ואוצרות שלג ואוצרות ברד וכוכבים ומזלות ומלאכי השרת ולוהטי זבול ואומרים: "לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל, וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ". ושמעתי קול רעש גדול שבא מעדן ואומר: "יְיָ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֵד".

והנה דוד מלך ישראל בא בראש, וכל מלכי בית דוד באים אחריו, וכל אחד ואחד כתרו בראשו, וכתרו של דוד מובהק ומשובח מכל הכתרים, וזיוו הולך עד סוף העולם. ועָלָה דוד לבית המקדש שברקיע, ושם מוכן לו כסא של אש, ויָשָב עליו, וכל מלכי בית דוד יושבים לפניו, וכל מלכי ישראל עומדים מאחוריו. מיד עמד דוד ואמר שירות ותשבחות שלא שמעה אוזן מעולם...